במים אני לא שונה

הפעם - פוסט מעניין ומעורר השראה, שנכתב על ידי מתאמנת שמגיעה באופן קבוע לבריכה:

הכותבת היא איה רייס, בת 38.5 בעלת נכות מולדת וקשיים מוטוריים מסוימים. הקשיים ניכרים במיוחד ביציבה והליכה שגרמו לה גם לקשיים רגשיים וחברתיים כי היא תמיד נתפסה כשונה, מסורבלת ושמנה מאוד.

איה התחילה ללכת בגיל 3 הליכה, אך רק בגיל 6 החלה ללכת בצורה חופשית.

למרות כל הקשיים, איה עוסקת כל החיים בפעילות גופנית שמקדמת ומחזקת אותה: שחייה, אקווה ג'ים ומתחרה בטריאתלון.

---

"כבר ארבע שנים שאני משתתפת בקביעות באימוני אקווה ג'ים™ בבריכה העירונית ברעננה.

מסגרות תנועה אחרות גרמו לי להרגיש את השונות שיש בי באופן מודגש, כמו למשל להסביר את עצמי פעמים רבות מה אני לא יכולה, להשתמש בתמיכה כדי לעמוד על רגל אחת (לשמור שיווי משקל).

התקשיתי בתרגילים הדורשים ריכוז ולרוב הייתי צריכה למצוא אלטרנטיבות אחרות לתרגילים.

לאחר לימודי הידרותרפיה, הבנתי שכיוון זה לא מתאים לי אך מה שכן מצאתי דרך לעבוד על עצמי במים.

גיליתי שיכולותיי הפיזיות במים גבוהות בהרבה מהיכולות מחוץ למים. אני עושה תנועות שלא חלמתי שאוכל, כמו הרמות רגליים, הפעלת שרירי הבטן שעוזרים לי ביציבה ובשחייה. כתוצאה מכך, אין בי פחד מפני נפילות.

אני יכולה ללכת מחוץ למים עם כוסות שתיה בשתי הידיים, דבר שבעבר היה בלתי אפשרי מבחינתי, יכולתי רק ללכת עם כוס ביד אחת ובזהירות רבה. בנוסף, גם השליטה בסוגרים השתפרה מאוד!

האווירה הכללית באימונים מאוד נעימה לי. השיח עם המשתתפות מכובד ונינוח. אני שמחה להיות חלק מקבוצה קבועה כזאת.

במסגרת זו אני מרגישה שווה לאחרות, לא זו בעלת המגבלה שצריכה התאמות והתחשבות ביכולות ומגבלות שלה.

בנוסף פעילות זו גרמה לי לירידה משמעותית במשקל.

במהלך האימונים רוב ההוראות הן לא מילוליות (בעזרת סימנים מוסכמים והדגמת התנועה) - כך שבקלות רבה אני יכולה להבין את התרגיל."