על הניסים ועל הנפלאות

חזרתי לעבודה אחרי כמה ימי מחלה.

בזמן היעדרותי האימונים שלי בוטלו (כי לא נמצאה מחליפה בהתראה כל כך קצרה), ובינתיים חג החנוכה התחיל.

אמרתי לעצמי, מה יותר מתאים מאשר לחזור עם אימון אינטרוולים עצים (או במילים אחרות: אימון Tabata משולב עם אימון פונקציונלי). קצת כדי לפצות את המתאמנים על היומיים שלא הייתי, וגם לעזור לשרוף את כל הסופגניות (שהם אכלו, כמובן ...).

אז חשבתי לעצמי...


הגעתי לבריכה, מוכנה ונרגשת לקראת האימון. חיברתי את האייפוד למערכת ההגברה. זהו. הכל מוכן.

ואז, 3 דקות לפני תחילת השיעור, חולף על פני מפעיל הבריכה, ואומר לי: "דרך אגב, יש תקלה בבריכה, המים חמים מהרגיל."

"אוקי" אני עונה, "כמה זה חם מהרגיל?"

"אה...משהו כמו 32 מעלות" (בבריכת שחייה שטמפרטורת המים היא בדרך כלל 28.5 מעלות).


3 דקות לפני תחילת האימון, וזה אמור להיות אימון בעצימות גבוהה מאוד.

המחשבות מתחילות לרוץ בראש, מה ואיך אני עושה כדי שאפשר יהיה לעשות אימון כלשהו במים כל כך חמים. אל תשאלו אותי בכלל איך אני מרגישה אחרי המחלה, ומה היה לי...אין לי זמן לזה כרגע !

אין לי מספיק זמן להוציא ציוד, אין לי זמן לחשוב על מה ואיך אני משנה!

נשארה לי דקה. דקה להבין ולפתור את העניין הזה:

במקום שמחזורי ה-Tabata יהיו אירוביים, אני אשתמש בהם לחיזוק ועבודת כח.

באינטרוולים, בין מחזורי ה-Tabata, הדגש באימון הפונקציונלי יהיה על הגדלת טווחי תנועה, עם עבודה אירובית קלה ביותר - קלה עד כדי שהדופק בקושי יעלה, אך כן יפעיל קבוצות שרירים רבות ככל הניתן.

הצליח.


יומיים לאחר מכן (יום שישי), אני מגיעה לאימונים, בהנחה שהתקלה טופלה והכל בסדר.

תכננתי אימון עם משקולות, כבר הוצאתי את המשקולות והתחלתי לסדר אותן על שפת הבריכה.

5 דקות לפני תחילת האימון - המציל אומר לי כדרך אגב "שתדעי, המים היום קרים מהרגיל. לא יודע כמה, אבל הם קרים..."

יופי.

היום כבר לא יהיה אימון עם משקולות.

אספתי את המשקולות, החזרתי אותן למקום - תוך כדי מחשבות על מה נעשה היום, כדי שתהיה עבודה רציפה, שלא תאפשר אובדן חום.

אימון מחזורי - עם עבודה רציפה ועצימה. כל האימון.

לאף אחד לא היה קר.

גם זה הצליח.



השבת עברה, ואני מגיעה לאימונים של יום ראשון.

אחרי שהמים היו חמים מידי, קרים מידי, אני בטוחה שהיום הם יהיו בדיוק בטמפרטורה הרצויה, ואני סופסוף אוכל להעביר את מערך השיעור שתכננתי.

אז חשבתי...

ככה נראתה הבריכה ביום ראשון:



הכל כבר היה מוכן לתחרות השחייה השנתית שנקבעה ליום שלמחרת.

להוציא את ציוד? רק אם יש לי משאלה לשבור יד או רגל תוך כדי דילוגים עם הציוד מעל לכסאות.

ושוב אני מוצאת את עצמי עושה "חישוב מסלול מחדש".

לפחות לקראת האימונים של יום שני, כבר ידעתי להתכונן מראש (בכל הקשור לעניין הציוד, מקום וכו'. יכולתי רק לקוות שטמפרטורת המים תישאר כפי שהיתה).

כולי תקווה שברגע שחג החנוכה יסתיים, יסתיימו איתו גם כל הניסים, הנפלאות וההפתעות...


#עלהניסיםועלהנפלאות

26 צפיות
  • YouTube
  • Facebook
  • Pinterest Social Icon
  • Instagram Social Icon

 אם תשאירו פרטים, אוכל לחזור אליכם