אחת לכמה זמן אני נשאלת בשאלה:
"תגידי, את אף פעם לא נכנסת למים? למה את לא מעבירה את האימון בתוך המים? "
את התשובה אני יכולה לחלק לכמה חלקים:
א. אני נכנסת למים (הסרטונים שאני מעלה יעידו על כך... :-) ).
ב. לפעמים, באמצע הקיץ, כשחום אימים בחוץ והלחות מגיעה לרמות שרק מלנשום הזיעה נוטפת, ממש מתחשק לי לקפוץ למים ולעשות איתכם את האימון במים.... אך אני מיד אפרט ואסביר למה זה לא קורה:
- דברים שרואים מכאן, לא רואים משם: בזמן שאני עומדת על שפת הבריכה, ומדגימה את התרגילים, כולם רואים אותי בצורה ברורה. בדרך כלל אני גם מדגימה ביותר מכיוון אחד (זאת אומרת, לא רק מהחזית).
אם אני אהיה עם כל המתאמנים בתוך במים, באותו גובה כמו כולם (טוב, אולי קצת פחות מהגובה הממוצע, כי זה מה יש... ) - רוב הסיכויים שרק מי שנמצא בשורה הראשונה, וממש קרוב אלי, יוכל לראות את התרגיל.
- רואה ולא נראה: כזכור, בבריכה אין מראות, והגוף שקוע במים עד לגובה חזה (בהנחה שמדובר באימון במים רדודים). כמה באמת אפשר לראות לתוך המים כשרוב הגוף שקוע בתוך המים? ובעיקר, כמה מאמץ צריך להשקיע כדי לראות מה קורה בתוך המים.
- הלו? מישהו שומע אותי? נניח לרגע שהתגברנו על עניין הראייה. הקבוצה קטנה, כולם עומדים במעגל ורואים את המדריכה ואת ההדגמה.
אני רוצה לשנות משהו בתרגיל, לתת דגש. כמה חזק אני אצטרך לדבר כדי לגבור על המוסיקה שמתנגנת ונותנת את הקצב...?
ומה עם שמות התרגילים? כולם יודעים בדיוק מה השם של כל תרגיל ואיך צריך לבצע אותו? כמה קל/קשה יהיה למתאמן החדש להבין באיזה תרגיל מדובר ומה הביצוע הרצוי?
- בתופים ובמחולות: בחלק מהאימונים עובדים על רצף של תרגילים. לעיתים יש שינוי בתרגיל אחרי שתי חזרות. כשאני מדגימה בתוך המים, ביחד עם כולם, קשה מאוד להבחין בשינוי, ועוד יותר קשה יהיה לזכור את הרצף.
בינתיים כל מה שציינתי הוא מהצד של המתאמן.
אבל איך זה נראה מהצד של המדריכה, כשאני עומדת על שפת הבריכה?
כמו שכבר ציינתי, דברים שרואים מכאן, לא רואים משם:
כשאני עומדת על שפת הבריכה, אני יכולה לראות את מה שמתרחש בבריכה. המים שקופים, ומאפשרים לראות גם מה שעושים בתוך המים ! (וכן, כל פעם מחדש כולם מתפלאים איך אני רואה הכל... המים פשוט שקופים...).
מהמקום שבו אני עומדת - אני יכולה לתקן יציבה לא נכונה, ביצוע שגוי של תרגיל, והחשוב מכל, להחמיא על ביצוע טוב !
אני יכולה להזהיר כשמתאמנים בטעות מתקרבים מידי לזה לזה ועלולים לבעוט אחד בשני, או כשמישהו סתם שוקע במחשבות ולגמרי מאבד את הקבוצה....
הלו? מישהו שומע אותי? כן ! וגם אם לא שומעים (כי שוב, יש את עניין המוסיקה והרעש של המים), אני תמיד אדאג שההדגמה תהיה מספיק ברורה וגדולה, כדי שגם מי שעומד מאחור, יוכל להבין ולראות את התרגיל.
ואם התרגיל לא היה ברור בפעם הראשונה והשניה, אני אדגים אותו כשאני פונה עם הגב למתאמנים, או מהצד.
*כל המסקנות שמצוינות פה, הבנתי בשיעור התעמלות במים, שבו המדריכה היתה עם המתעמלים בתוך המים. אני עמדתי במים, מאחור, ורוב הזמן הרגשתי תסכול רב מכך שאין לי באמת מושג מה עושים. לא הצלחתי לשמוע אותה כמו שצריך, ובטח שלא לראות ולהבין את התרגילים.
ובאותה נשימה: יש מדריכות שמדריכות התעמלות במים כאשר הן נמצאות בתוך המים. ככה הן רגילות, וככה המתעמלים שלהן רגילים. ולכולם זה טוב. ולכולם זה עובד.
לי זה פחות מתאים, מכל הסיבות שציינתי לעיל.